כלכלה חופשית ואחריות חברתית

מאז המחאה החברתית הפך השיח על מודל כלכלי ראוי לחלק בלתי נפרד מהשיח הפוליטי הכלכלי בישראל. "מחאת המילקי" הוסיפה לשיח זה את ההיבט ההשוואתי על כלכלת גרמניה. הניסיון להבין, מה שונה במבנה הכלכלי הגרמני לעומת הישראלי, על אף שבשתי המדינות מדובר בסופו של דבר בקפיטליזם, עורר לא אחת תהיות ואי הבנות. עבור הישראלי הממוצע המושג "כלכלת שוק סוציאלית/חברתית", בו מרבים הגרמנים להשתמש לתיאור הכלכלה שלהם, הוא בגדר סתירה פנימית.

במפגשי הלמידה הראשונים בחנו הסטודנטים את המודלים הכלכליים הקיימים, ונוכחו לדעת כי בעולם המערבי מדובר כיום אך ורק בכלכלה קפיטליסטית, גם אם מדובר במדינות בעלות מדיניות סוציאל-דמוקרטית. אלא שבמדינות השונות קיימים מודלים קפיטליסטיים שונים, המושפעים מגורמים אידאולוגיים, פוליטיים, תרבותיים וחברתיים, האופייניים לאותה המדינה. כך למשל מושפעת הכלכלה הישראלית מאילוצי בטחון או קליטת עליה, גורמים שכלל לא באים לידי ביטוי במדינות מערביות אחרות.

הסטודנטים סקרו את המודלים הקפיטליסטיים הבולטים, כמו: כלכלה ליבראלית תחרותית דוגמת ארה"ב, כלכלת שוק מכוונת הדואגת לרווחת האזרח כמו בגרמניה או במדינות הסקנדינביות, המודל הים תיכוני, מודל המזרח הרחוק וכו'. בעקבות הסקירה הוסקה המסקנה כי המודל הכלכלי נקבע בראש ובראשונה על פי סוג ומידת המעורבות של המדינה בהתנהלות השוק. כמו כן עלתה הנקודה החשובה כי ישנן כיום מדינות השואפות להיות game changer ולהשפיע על הכלכלה בהקשר הרחב ולא רק בגבולות המדינה שלהם.

במהלך המפגש חולקו הסטודנטים לקבוצות ובחנו את הכלכלה הישראלית על פי פרמטרים של שוק תחרותי או מדינת רווחה. המסקנות לא היו חד-משמעיות והועלו אין ספור דוגמאות לכאן ולכאן. השאלה האם ישראל הצליחה להגיע למודל קפיטליסטי מאוזן נותרה בשלב זה פתוחה.

מפגשי הלמידה הבאים יספקו לסטודנטים תשתית ידע מנקודת מבט כלכלית-פוליטית בעזרת מרצים מומחים, שיעסקו בנושאים שונים: ריכוזיות הסקטור הפיננסי והשפעתה על יוקר המחייה, הרגולציה השבויה בסקטור הציבורי, השוואה בין מודל הקפיטליזם התחרותי והמריטוקרטי תוך קיום מדינת רווחה למודל הישראלי, האתגרים לכלכלת ישראל ולמהותה הדמוקרטית, מבט ביקורתי אל שוק העבודה בישראל, תפקידה של החברה האזרחית, וכמובן יחסי ישראל-גרמניה בהיבטים של כלכלה פוליטית. מעבר לרכישת הידע, הסטודנטים ירכשו גם כלים ליצירת לחץ חברתי מושכל ואפקטיבי על תהליכי קבלת ההחלטות. הסטודנטים יחולקו לקבוצות חשיבה שינתחו את האתגרים המשמעותיים לכלכלה ולחברה בישראל, יפתחו כיווני הטמעה והנגשה של הידע והתכנים ויגבשו אפיקי פעולה אפשריים להתמודדות עם האתגרים הללו.