דוח אירועים
לרגל יובל ה- 50 לכינון היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה לישראל, קורא יולי אדלשטיין להגברת חילופי הנוער והצעירים בין שתי המדינות.
בפני קהל של 250 איש אמר: "אנחנו צריכים להמשיך עוד עשורים רבים, כדי שנוכל להיות בטוחים, שהדור הצעיר בגרמניה ובישראל יפנים לתמיד את היחסים המיוחדים האלה בין שתי המדינות ". הצעירים של היום לעיתים אינם יודעים להבחין בין מה שקרה במלחמת העולם הראשונה לבין מה שקרה במלחמת העולם השניה. המאה ה- 20 רחוקה מהם. לכן הטעות הגדולה ביותר מבחינתנו תהיה לראות את הדברים כ"מובנים מאליהם".
בהקשר זה, אדלשטיין הביע דאגה מהתפתחות אנטישמיות חדשה ומוסווית בגרמניה. זה חד וחלק מוטעה ואינו תקין פוליטית לדווח משהו כמו: חיילים ישראלים הורגים תינוקות.
מה שמאפיין את יחסי ישראל-גרמניה מזה חמישים שנה, הוא שגם נקודות מבט שונות נידונות בפתיחות. לאחר שנשאל לגבי הבניה בשטחים, אשר נתפסת בעיני גרמניה כמכשול לשלום עם הפלסטינים, ענה אדלשטיין, כי הוא מודע לחילוקי דעות אלה. הדברים הם מורכבים בהרבה מכפי שהם נראים. הוא ביקש להתייחס לעובדות, שכן "כאשר האבחון מוטעה, הטיפול הרפואי אינו עוזר". גם טרם תחילת הבניה בשטחים בשנת 1967 לא היה שלום. הוא הזכיר לאת ההתנתקות מעזה לפני עשור. כאשר אחרי מערכה פוליטית פנימית ארוכה הוציא ראש הממשלה דאז אריאל שרון את ההתנתקות מעזה אל הפועל ופירק את כל ההתנחלויות שם. מעל 10,000 איש איבדו את בתיהם. אך המהלך לא הוביל לשלום אלא לאלימות. מיד עם עזיבת הישראלים פלסטינאים הציתו בתי כנסת. "זה בדיוק ההיפך משלום", הדגיש אדלשטיין, ולכן "כל עוד אנחנו ממשכים לומר, כי הבניה בשטחים היא-היא המכשול העיקרי לשלום, לא נגיע ליעד".