דוח אירועים
ברכות והיכרות
לאחר שמשתתפי הסדנה הציגו את עצמם בקצרה, מר אריק סגל, מייסד ושגריר YPFP Tel Aviv (מקצוענים צעירים במדיניות חוץ), ברך את המשתתפים והביע את ביטחונו בכך שהאירוע הזה הוא הזדמנות נהדרת ללמוד משהו על היחסים בין אירופה לישראל, וכן להביא לשינוי כלשהוא במצב הפוליטי הקיים.
גברת אנה יינדראי, סגנית מנהל קרן קונרד אדנאואר בישראל, בירכה גם היא המשתתפים והדגישה את החשיבות שיש בכך שאנשים צעירים נפגשים בכדי לדון ביחסים בין ישראל לבין אירופה. היא פירטה בדבריה על החשיבות ההיסטורית של קונרד אדנאואר ודוד בן-גוריון לכינון היחסים, אך הבהירה בדבריה שכרגע קיים חוסר אמון בין האיחוד האירופי לבין ישראל, ושחוסר אמון זה צריך להיפתר על-ידי שיתוף פעולה כנה המבוסס על הערכים הדמוקרטיים המשותפים.
יחסי ישראל-אירופה כיום – אינטרסים ואתגרים משותפים
מר שמואל (סמי) רבל, ראש חטיבת אירופה במשרד החוץ הישראלי, תיאר את היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי מנקודת מבטו והביע את דאגתו מהתדמית ההדדית שקיימת אצל שני הצדדים, שכן התדמית השלילית של הצד השני השפיעה בצורה קשה על שיתוף הפעולה בין הצדדים. בהמשך, מר רבל דיבר על האתגרים המשותפים הקיימים בימים אלו בן באירופה והן במזרח התיכון, כמו ההשלכות של "האביב הערבי", משבר הפליטים, האיום הגובר של טרור והעלייה בכוחן של מפלגות הימין הפופוליסטיות באירופה. מר רבל הסביר, שבמיוחד בכל הנוגע לאתגר של הפערים הקיצוניים ברמת החיים והפיתוח בין אירופה למזרח התיכון, ישראל ואירופה הינן שותפות טבעיות לטיפול בבעיה. במקביל, הראה מר רבל שביחס לשיתוף הפעולה בתחומים כמו מדע, טכנולוגיה וכלכלה, ישנן כבר תוצאות חיוביות רבות, כמו למשל תוכנית "הורייזן 2020". אף על פי כן, נותרו מספר מחסומים, אשר נובעים בעיקר מן התפיסה האירופאית לגבי האופן שבו ישראל מטפלת בסוגייה הפלסטינית. מר רבל הזכיר בדבריו שלא פעם הוא עצמו נתקל בעמדות אנטי-ישראליות באירופה. לתפיסתו, התגברות על המחסומם הללו היא האתגר המרכזי כיום, ושצריך להיאבק באתגר זה על-ידי שיתוף ועירוב הצעירים הישראלים והאירופאיים. מפגשים אחד עם השני כמו אלו הם המפתח להצלחה בהתגברות על מחסומים אלו, הדגיש מר רבל. הוא ציין שישנם מספר תחומים שבהם שיתוף פעולה הינו נחוץ: סוגיות ביטחוניות, חדשנות, אנרגיה ותיירות. מר רבל הדגיש שנכון לעכשיו, הדחיפות הגדולה ביותר כרגע היא לשיתוף פעולה בסוגיה הביטחונית. לאחר שהמשתתפים העלו מספר שאלות בפני מר רבל, נושאים חשובים ומעניינים כמו תפקידה של התקשורת, אנטישמיות והחרם על מוצרים ישראלים באירופה, עלו לדיון.
פעילות קבוצתית: חושבים מחדש על הכישורים והכלים הנחוצים למקצוענים צעירים בכדי להשפיע על מדיניות חוץ
לאחר הפסקה קצרה, המשתתפים התחלקו לקבוצות ובחנו מהם המיומנויות והכלים נחוצים למקצוענים צעירים על-מנת להשפיע על מדיניות חוץ. מר אריק סגל, שהנחה את הסדנה, פתח את הדיון תוך הצגת האתגר של מעבר לחיים בסביבה טכנולוגית חדשה, בדמות "המהפכה התעשייתית הרביעית". השינוי הזה מאלץ אותנו לחשוב מחדש את כל מה שידענו על דיפלומטיה, ולכן הוא הבהיר שבסדנאות אלו הדגש יהיה על "האיך" ולא על ה"מה", בניסיון להבין כיצד להשפיע בסופו של דבר על יחסי אירופה וישראל. בהמשך הסדנה, הקבוצות עסקו במימד של רגשות וזהות וניסו להבין כיצד זה משפיע על עבודתם ביחס ליחסי ישראל-אירופה. מהדיון עלה כי הזהות שלנו משתנה מזמן לזמן ובהתאם לאופן בו אנו תופסים את הסיטואציה והמקום בו אנו נמצאים. לבסוף, הקבוצות עברו סדרה של מספר פעילויות קצרות, אשר נועדו לזהות ולהעלות רעיונות ביחס לכישורים שייתכן וחסרים למקצוענים כיום, כאשר כישורים אלו יידונו בהרחבה במפגש הבא.
